הרחק מעיניה של התקשורת, עסקני הענף, האקדמיה, הגורמים הממשלתיים וכמובן בעלי ההון, יצאה בשבוע שעבר בשורה חדשה מעיר הבשורה - ענף התיירות בארץ משנה את פניו.
בכנס היסוד של 'תיירות אקולוגית ישראל' אשר נערך בנצרת, ע"י מיכל וימר-לוריא נזרעו הזרעים אשר עשויים לתת מענה לבעיות העמוקות בהן שרוי הענף שנים רבות.
תיירות אקולוגית, להבדיל מתיירות מסחרית רגילה, מבקשת להעניק לתייר חוויה אותנטית ייחודית תוך שימוש וניצול משאבים קיימים והשפעה מזיקה מינימאלית על הסביבה, אדם וטבע כאחד. לא עוד חנויות מזכרות בהן בובות גמלים המיוצרות בסין ונמכרות בכל מדינה מדברית, או בתי מלון גדולים, מנוכרים ומזהמים. התיירות האקולוגית מבוססת על סקרנותו של התייר ועניינו בחוויות חדשות ובלתי מוכרות. בכך היא תורמת להעשרת עולמו והרחבת אופקיו תוך תרומה כלכלית והעצמת הקהילה שבה הוא שוהה. בחזון ובמעשה, תיירות מסוג זה מקדמת ערכים אוניברסאליים של פתיחות ואהבת האדם והטבע, אשר יבטיחו לנו איכות חיים לטווח ארוך.
בכנס השתתפו יותר מ-60 איש מכל קצוות הארץ וניתנו בו מספר דוגמאות לתיירות אקולוגית, וביניהן סיפורו של כותב שורות אלה:
לאחר מספר שנות פעולה בעולם העסקי "הרגיל", החלטתי לעזוב ולהקים עסק עצמאי. כזה אשר יפעל בשיתוף פעולה עם הקהילה בה הוקם ויהווה גשר בין תרבויות שונות. בשיטוטי ברחבי העולם הבחנתי כי התיירות האקולוגית דומה לצינור המעביר כסף מ"עשירים" ל"עניים" וזאת בצורה מכובדת לשני הצדדים, ללא צורך בהענקת מענקים והקמת עמותת צדקה מצד אחד או בקשת נדבות מהצד האחר.
בהכירי את הפוטנציאל התיירותי הרב שיש בארץ החלטתי להפוך לתיירן.
לפני שנתיים הקמתי בית הארחה בעיר העתיקה של נצרת. העיר אשר ידעה שנים רבות של הזנחה וחידלון הופכת בימים אלו ממש לאחד המרכזים התיירותיים החשובים ביותר במדינה. זאת לא על ידי דריסת האוכלוסייה המקומית וניצולה, אלא מתוך כבוד רב למורשת, לתרבות ולאנשים המקומיים. לבית ההארחה יש חלק חשוב בתהליך זה, בהיותו מודל לעסק תיירותי אשר משתמש במשאבים קיימים ליצירת חוויה תיירותיות יוצאת דופן.
ייחודו של הכנס היה המפגש הנדיר בין אנשי חזון ואידיאולוגיה לבין אנשי מעש עם קבלות ותוצאות מוכחות. אנשים אשר מעורים בעולם העסקי ומצאו בתיירות האקולוגית את הדרך האופטימאלית לשלב בין העסקים לבין אמונתם שצריך לפעול למען בניית סביבה המבטיחה לנו ולצאצאינו עולם מעניין ונעים יותר.
ועדיין לא זאת הבשורה עליה הצהרתי בתחילת מאמר זה. הבשורה היא בתחילתו של שיתוף פעולה והתאגדות של הנוכחים, היום אנו מבינים שהן מבחינה עסקית של ניצול מקורות כספיים והן מבחינת חלוקת ידע ומוטיבציה שיתוף הפעולה הוא הפתרון. כל זאת באמונה שהצלחתו של האחד היא גם הצלחתו של האחר.
תיירות היא התעשייה הגדולה בעולם ובעלת קצב הצמיחה המהיר ביותר, בסיס הכוח ההולך ונבנה על ידי התאגדות התיירנים האקולוגיים עשוי לרתום אחריו את התעשייה כולה ולהפריח את התיירות בארץ, מבלי לפגוע בפרחיה. מוטו מפורסם בימים אלו הוא "ניתן להרוויח כסף מבלי לעשות רע" (סרגיי ברין, מייסד גוגל), ובכן, התיירות האקולוגית מוכיחה כי ניתן להרוויח כסף ולעשות הרבה מאוד טוב, וזוהי בהחלט בשורה חדשה.
בכנס היסוד של 'תיירות אקולוגית ישראל' אשר נערך בנצרת, ע"י מיכל וימר-לוריא נזרעו הזרעים אשר עשויים לתת מענה לבעיות העמוקות בהן שרוי הענף שנים רבות.
תיירות אקולוגית, להבדיל מתיירות מסחרית רגילה, מבקשת להעניק לתייר חוויה אותנטית ייחודית תוך שימוש וניצול משאבים קיימים והשפעה מזיקה מינימאלית על הסביבה, אדם וטבע כאחד. לא עוד חנויות מזכרות בהן בובות גמלים המיוצרות בסין ונמכרות בכל מדינה מדברית, או בתי מלון גדולים, מנוכרים ומזהמים. התיירות האקולוגית מבוססת על סקרנותו של התייר ועניינו בחוויות חדשות ובלתי מוכרות. בכך היא תורמת להעשרת עולמו והרחבת אופקיו תוך תרומה כלכלית והעצמת הקהילה שבה הוא שוהה. בחזון ובמעשה, תיירות מסוג זה מקדמת ערכים אוניברסאליים של פתיחות ואהבת האדם והטבע, אשר יבטיחו לנו איכות חיים לטווח ארוך.
בכנס השתתפו יותר מ-60 איש מכל קצוות הארץ וניתנו בו מספר דוגמאות לתיירות אקולוגית, וביניהן סיפורו של כותב שורות אלה:
לאחר מספר שנות פעולה בעולם העסקי "הרגיל", החלטתי לעזוב ולהקים עסק עצמאי. כזה אשר יפעל בשיתוף פעולה עם הקהילה בה הוקם ויהווה גשר בין תרבויות שונות. בשיטוטי ברחבי העולם הבחנתי כי התיירות האקולוגית דומה לצינור המעביר כסף מ"עשירים" ל"עניים" וזאת בצורה מכובדת לשני הצדדים, ללא צורך בהענקת מענקים והקמת עמותת צדקה מצד אחד או בקשת נדבות מהצד האחר.
בהכירי את הפוטנציאל התיירותי הרב שיש בארץ החלטתי להפוך לתיירן.
לפני שנתיים הקמתי בית הארחה בעיר העתיקה של נצרת. העיר אשר ידעה שנים רבות של הזנחה וחידלון הופכת בימים אלו ממש לאחד המרכזים התיירותיים החשובים ביותר במדינה. זאת לא על ידי דריסת האוכלוסייה המקומית וניצולה, אלא מתוך כבוד רב למורשת, לתרבות ולאנשים המקומיים. לבית ההארחה יש חלק חשוב בתהליך זה, בהיותו מודל לעסק תיירותי אשר משתמש במשאבים קיימים ליצירת חוויה תיירותיות יוצאת דופן.
ייחודו של הכנס היה המפגש הנדיר בין אנשי חזון ואידיאולוגיה לבין אנשי מעש עם קבלות ותוצאות מוכחות. אנשים אשר מעורים בעולם העסקי ומצאו בתיירות האקולוגית את הדרך האופטימאלית לשלב בין העסקים לבין אמונתם שצריך לפעול למען בניית סביבה המבטיחה לנו ולצאצאינו עולם מעניין ונעים יותר.
ועדיין לא זאת הבשורה עליה הצהרתי בתחילת מאמר זה. הבשורה היא בתחילתו של שיתוף פעולה והתאגדות של הנוכחים, היום אנו מבינים שהן מבחינה עסקית של ניצול מקורות כספיים והן מבחינת חלוקת ידע ומוטיבציה שיתוף הפעולה הוא הפתרון. כל זאת באמונה שהצלחתו של האחד היא גם הצלחתו של האחר.
תיירות היא התעשייה הגדולה בעולם ובעלת קצב הצמיחה המהיר ביותר, בסיס הכוח ההולך ונבנה על ידי התאגדות התיירנים האקולוגיים עשוי לרתום אחריו את התעשייה כולה ולהפריח את התיירות בארץ, מבלי לפגוע בפרחיה. מוטו מפורסם בימים אלו הוא "ניתן להרוויח כסף מבלי לעשות רע" (סרגיי ברין, מייסד גוגל), ובכן, התיירות האקולוגית מוכיחה כי ניתן להרוויח כסף ולעשות הרבה מאוד טוב, וזוהי בהחלט בשורה חדשה.
הבעלים והיזם של "פאוזי עאזר אין" בית הארחה בעיר העתיקה של נצרת
